כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' קביעה גמיעאן ואח'

פסק דין

בפני תביעה של כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת"). התובעת עותרת לחייב את קביעה ג'מיאן (להלן:"הנתבע 1") נהג טרקטור ורמניר בע"מ (להלן:"הנתבעת 2") בעלת הטקרטור ומעסיקה של הנתבע 1, לשלם לה סך של 82,109 ₪.

בכתב התביעה נטען כי ביום 6.11.05 עת רכב 36-447-00 (להלן:"המשאית") עמד הגיח הטרקטור בחוסר זהירות ופגע במשאית.

הנתבעים לא הכחישו את קרות אירוע התאונה. אלא שלטענתם האחריות לתאונה הינה של מבוטח התובעת. יצוין כי שני כלי הרכב בוטחו במועד התאונה אצל התובעת.

החלטות שניתנו במהלך ניהול התיק:

כתב התביעה המקורי הוגש נגד הנתבע 1 ואדם נוסף, חיחינשוילי דוד. הודעה לצד ג' נשלחה ע"י הנתבע 1 לחברת רמניר בע"מ, שביום התאונה הייתה המעסיקה של הנתבע 1.

ביום 4.5.09 התביעה נגד חיחינשוילי נמחקה וכתב התביעה תוקן כך שצד ג', רמניר בע"מ, תהה הנתבעת 2.

ביום 10.6.09, לאחר עיון במסמכים שהוגשו בפניי, קבעתי כי אירוע התאונה התרחש ביום 6.11.05 זאת לאחר שב"כ הנתבעת 2 טען כי התאונה אירעה ב-2006.

הראיות:

ראיות התביעה- מטעם התביעה העידו בפני:

עת/1 ארקדי באנד – נציג מחלקת שיבובים אצל התובעת - עדות ראשית נתמכה בתצהירו, בו פורטו סכומי הפיצוי של מבוטח המשאית, הוצאות נלוות לאירוע התאונה וכי לנתבע 1 לא היה כיסוי ביטוחי במועד התאונה בשל גילו. עוד הצהיר בסעיף 7 כי "בטרם נתבררה שאלת הכיסוי הביטוחי הנתבעים מסרו הודעה לתובעת, והודו כי הטרקטור נסע עם כף מורמת, לא הבחין במשאית ופגע במשאית בעודה מהלך פריקה".

לא מצאתי כי בעדותו סייע בפתרון המחלוקת.

עת/2 שמש שמואל – שמאי – בדק המשאית ביום 7.11.05 וקבע בעמוד 7 לחוות דעתו "בהתאם לתקנות התעבורה, אומדן נזק זה מהווה 41.77% מערך הרכב".

בחקירתו הנגדית העיד כי השבתת רכב כאשר הינה מעל ל-60% נזק מערך הרכב. אישר כי החלפים שהותקנו במשאית חלקם חדשים וחלקם ישנים זאת בהתאם לזמינותם בשוק החלפים באותו מועד.

לטענת הנתבעת 2 העד היה צריך להצטייד במסמך המאשר או שולל קיומם של חלקים משומשים במלאי החלקים בארץ אשר ניתן היה לעשות בהם שימוש ובכך להקטין את הנזק. איני מקבלת טענה זו. על השמאי להעריך נזק בלבד. ודי בעדותו כי בדק את נושא קיומם של חלפים משומשים בשוק ולא מצאתי כי עדותו לעניין נסתרה.

עת/3 שוב רוסלן – נהג המשאית - מסעיף 4 לתצהירו עולה כי: "...עת המשאית עמדה באתר, לאחר שפרקתי פסולת ותוך המתנה שהארגז של המשאית יחזור למקומו, פגע בה לפתע הטרקטור בצידה הימני בחזית (לרבות בשימשה ובקבינה)".

בחקירתו הנגדית הסביר את פעולת ריקון הזבל מהמשאית לבור הזבל. לדבריו, הגיע על מנת לפרוק זבל באתר. התקדם ברוורס עם המשאית כשני מטרים כדי לשפוך זבל לבור והרים את המכולה. במהלך ריקון הזבל ידו של העד הייתה על בלם היד. דרך המראה ראה את הזבל יורד ובסיום העלה את המכולה. שלל פמפום דוושת הגז על מנת שהזבל ירד והסביר כי ברגע שמעלים את המכולה הזבל נשפך מעצמו.

במהלך כל פעולת הריקון ובסיומה הטרקטור עמד מימין למשאית ומבטו של העד הוסט שמאלה. העד שמע צפירת אחד הרכבים שהיו באתר ומייד לאחר מכן שמע מכה ורכבו החל לזוז שמאלה. בעקבות המכה נשברה השמשה והעד נפצע. העד תיאר כי לאחר ששטף את פניו ראה כי זכוכית המשאית שבורה, "כל הקבינה הייתה בפנים היכן שהכיסא, כל הפלסטיק היה על הכסא" (עמ' 8 שורה 12 פרוטוקול הדיון 2.3.11).

לאחר אירוע התאונה העד דיווח לאחראי שלו, אהרון, שהגיע למקום. העד ונהג הטרקטור ישבו ברכבו של אהרון וסיפרו לו את אשר התרחש. אהרון ביקש מנהג הטרקטור שירשום את אשר אירע וכך היה.

אני מקבלת את עדותו המהימנה, דוחה את טענות הנתבעים לאי בהירות וסתירות בעדותו וקובעת כי משאית התובעת עמדה במועד אירוע התאונה וכי העד לא "פמפם" את דוושת הגז על מנת לזרז את ירידת הזבל.